מאת ראובן רזיק

רצח המתפללים בשכונת הר נוף בירושלים ביום שלישי היה הפעם השישית בחודש האחרון שפלסטינים ביצעו פיגוע נגד יהודים . אבל זה הפיגוע הראשון בגל הנוכחי שיו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) מצא לנכון לגנותו. האם לגינוי יש משמעות מעשית?

נתחיל עם החדשות הרעות. קודם כל, חמשת הפיגועים הקודמים לא רק שלא גונו ע"י עבאס, הם זכו לשבחים מאת הפת"ח ו/או יועציו הבכירים של היו"ר. ועבאס עצמו שלח מכתב תנחומים למשפחת המתנקש ביהודה גליק, בו כינה את מבצע הפיגוע "שהיד אשר עלה השמימה בהגנתו על זכויות עמנו ועל מקומותינו הקדושים".

שנית, גם גינוי הפיגוע האחרון ע"י עבאס נוטרל במידה מסוימת ע"י אנשיו. זמן קצר לאחר הוצאת הגינוי, דף הפייסבוק של פת"ח פרסם ראיון המרמז באופן עבה כי עבאס לא התכוון למה שאמר. ולא רק שלא היו עוד גורמים בכירים מאנשי הראיס שגינו את הטבח, אלא שכמה מהם אף היללו את המעשה. יועצו של אבו מאזן סולטאן אבו אל-עינין קרא לפיגוע "פעולת גבורה" והעלה על דף הפייסבוק שלו תמונות של הקרבנות המוכתמים בדם.דובר פת"ח אחמד אסף כינה את הרצח "תגובה טבעית להפרות הישראליות בירושלים". ובדף פייסבוק אחר של פת"ח תיארו איך "חילקו סוכריות בערי הגדה המערבית לכבוד המבצע בירושלים".

גרוע מכל, ברש"פ יש נטייה כללית לשלול את ערך החיים ולהאדיר שנאה ורצח. נטייה זאת מתבטאת לא רק בפיגועים האחרונים, אלא בתקשורת, בספרי לימוד, ובהענקת מעמד של סלבריטאים למחבלים רוצחים היוצאים מן הכלא. קשה לדעת מה דעותיו האמיתיות של עבאס. אבל כל עוד הוא ומשטרו אינם נוקטים עמדה בעד החיים, הרש"פ ותושביה ממשיכים לסבול מליקוי מוסרי משמעותי. במזרח התיכון של היום, חברות כאלה אינן עושות שלום אמיתי.

ובכל זאת הגינוי של עבאס מהווה תקדים מעודד.

כשרה"מ נתניהו קשר את הפיגוע הראשון בגל הנוכחי להסתה של הרש"פ ועבאס, לעגו לו גם פוליטיקאים וגם פרשנים. הציגו את ההאשמה כ"מוזרה" ו"מעוותת". פרשן אחד שאל "האם ביבי יאשים את אבו מאזן גם בעליית דעא"ש"?

אבל נתניהו לא וויתר. מטרתו היתה לא רק להאשים אלא באמת לגרום להפסקת ההסתה. במסגרת מאמציו הוא גם השתתף במיני-פסגה בלתי-רשמית בעמאן, בה עבאס הסכים לא לעודד אלימות בירושלים.

הסתת הרש"פ עדיין לא הופסקה, אבל מנהיגים מערביים חשובים הפנימו את הקורלציה בינה לבין הפיגועים. לאחר הטבח בבית הכנסת, מנהיגים אלה גינו לא רק את המעשה אלא גם את המסיתים. שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני גינה "כל הצהרות המעודדות או המהללות מעשים כאלה". נשיא צרפת הולנד גינה "כל מי שמעז לשבח" את הפיגועים. שר החוץ האמריקני ג'ון קרי אמר: "אני קורא לפלסטינים בכל דרג של מנהיגות לגנות את זה גינוי חריף ביותר. אין מקום לאלימות כזאת, במיוחד לאחר השיחות שקיימנו בעמאן לפני כמה ימים."

הלחץ הבינלאומי הזה הוא שגרם לעבאס להוציא את הודעת הגינוי.

לדאבוננו, הסתת הרש"פ והפיגועים עלולים להימשך בעתיד הקרוב. אבל למדנו שיוזמה ישראלית המנומקת היטב יכולה להשפיע על המערכת הדיפלומטית תוך זמן קצר. מכאן שמאמץ נחוש וממושך יכול להוליד תוצאות משמעותיות יותר בטווח הארוך.

כיום נחוצה יוזמה ישראלית מקיפה ובלתי-נלאית המשמשת מנוף למאבק בינלאומי בהסתה לא רק ברש"פ אלא בכל העולם הערבי והמוסלמי.

אלא שתחילה שנצטרך לחולל שינוי בגישת מערכת הפוליטית שלנו לשאלת ההסתה והחינוך לשנאה. הרבה גורמים בשמאל היו מעדיפים להתעלם מן הנושא, אשר עצם אזכורו מהווה בעיניהם מכשול להשגת הסכם. ואילו רוב הגורמים בימין המצהירים בצדק שחינוך לשנאה ושלום אמיתי לא יכולים להתקיים יחד, אינם עושים מאמצים מיוחדים לנסות לעצור את התופעה.

הגיע הזמן שנבין שהחינוך לשנאה הוא המכשול הרציני ביותר לשלום אמיתי במזרח התיכון, ולכן הניסיון להתגבר עליו חייב להיות המוקד החשוב ביותר במדיניות החוץ שלנו.